מבית המדרש

כיצד נכון לזכור את הנופלים?

האם נכון לבקש עזרה מהילדים בבית?

לאחרונה, התברר לי לתדהמתי שבעלי גולש באינטרנט באתרים אסורים, הוא אומר שהוא מצטער ומתחרט, אבל אינני יודעת אם זה רציני.

מי שלא יודע לעצור בזמן, אז ברגע האמת כאשר הוא יצטרך לעצור הוא לא יצליח. יש זמנים שטוב לכעוס, אלא שצריך להשתמש בו באותו הרגע, כי אם נאחר אותו, הוא כבר לא יפעל את פעולתו הטובה.

"בחינוך אין ואקום"- איך להעביר את האחריות לילד באמת?

נטייה לקשר מסוג שונה מהמקובל אכן קיימת במציאות. עבורנו, הנאמנים לדרכה של תורה, משמעות האיסור היא, שגם אם קיימת לפעמים משיכה כזו, יש בידינו להתגבר עליה.

בחוץ חי כרגיל ובפנים נופל באינטרנט, מה עושים?

איך ממשיכים בחיים בלי לשכוח את מי שאיננו?

נשאלת השאלה, מדוע היה צריך יצחק להיוולד רק בגיל 100 של אברהם ו99 של שרה? ועוד, בגמ' בסוכה(דף לא.) אנו רואים על אותה ה"סבתא" שטענה שיש לאביה (אברהם) 318 עבדים- מה פשר הטענה?! אלא, זה בא ללמדנו שעמ"י מבוסס ובנוי על זה שהם לא מתייאשים, וזאת האמירה של "הסבתא"- שהיא ביתו של אברהם אבינו שלא מתייאש. מקור השיעור: "דברי סופרים" ט"ז,- ר' צדוק מלובלין.