מהלכות ספירת העומר, יום העצמאות ול"ג בעומר תשפ"ב

מהלכות ספירת העומר ויום העצמאות תשפ"ב

ספירת העומר

• ימי ספירת העמר, במהותם הם ימי שמחה של הכנה ומעבר, מיציאת מצרים לקראת מתן תורתנו.
  
  
• סמוך לחרבן בית שני, היתה תנועה גדולה להקמה מחודשת של בית המקדש, ולהשבת מלכות ישראל.
  בראש התנועה עמד ר' עקיבא, שהכריז על בר כוכבא כמלך, וגייס עשרים וארבע אלף תלמידים, אשר אמורים היו להרים את התורה בעם ישראל.
  
  
• בר כוכבא נהרג, וכל עשרים וארבע אלף התלמידים מתו, בין פסח לשבועות.
  לכן נתקבלו בקהילות ישראל כמה מנהגי אבילות, לזכר החזון הגדול אשר קרס.
  
  
• מנהגי האבילות, לחלוטין אינם דומים למנהגים שנתקבלו בימי בין המצרים, כאבילות על חרבן הבית.
  

  בספירה, כמה מנהגים עיקריים:

  1. אין נושאים נשים- לא מתחתנים. (סימן תצג', א')
     
  2. אין מתגלחים ומסתפרים. (סימן תצג', ב')
     
  3. הפוסקים הקדמונים (מגן אברהם) מוסיפים גם שלא לעשות ריקודים ומחולות. (סימן תצג', משנ"ב ס"ק ג')
     
  4. כל יתר הפעולות- האסורות בימי בין המצרים- מותרות בימי הספירה:
     • מותר לקנות רהיטים, רכב וכד'.
     • מותר לקנות בגדים ולחדש אותם.
     • מותר לברך ברכת שהחיינו.
     • מותר להתרחץ בים או בבריכה.
     • מותר לכבס ולגהץ.

• שמיעת מוזיקה:
  1. מיום שחרב בית המקדש, גזרו חכמים "שלא לנגן בכלי שיר, ולא לשמוע קול נגינה". האיסור הוא כל השנה כולה. (סימן תקס', ג')
  2. למעשה, אנו סומכים על הפוסקים המגבילים את האיסור, וכותבים שרק "נגינה במשתה יין", או נגינה כזו הנהוגה בארמונות מלכים, הם האסורות. לכן, סתם נגינה הנהוגה כיום, ובודאי נגינה של דיסקים, קלטות וכד', מותרת. (סימן תקס', ג', ברמ"א)
  3. לפיכך, כל נגינה המותרת במהלך כל השנה, מותרת גם בימי הספירה.
     
     
• יש מהפוסקים האחרונים הממליצים להמנע ממוסיקה של שמחה, כדוגמת מוסיקת ריקודים של חתונה.
  
  

יום העצמאות- יום חמישי, ד' אייר

• שאלה:

  ה' באייר השנה חל ביום שישי. בפועל, נחגוג את יום העצמאות ביום חמישי, ד' באייר. האם אפשר לומר הלל ביום חמישי, או שצריך לומר ביום שישי?

  תשובה:

  הקדמת יום העצמאות, מיום שישי ליום חמישי, באה ממניע הלכתי: מניעת חילולי שבת.
  תקנה של "יום הודאה לקב"ה", רואים אנו בימי הפורים, שלדעת ר' עקיבא, מגילה נקראת ב-יא', יב', יג', יד' וטו' באדר. אע"פ שלא נפסקה הלכה כמותו, רואים אנו שאפשר לקיים את יום ההודאה בזמנים שונים.

  בפורים דמוקפין החל בשבת, מחלקים אותו המוקפין לשלשה ימים, וקריאת המגילה, מוקדמת אצלם ליום שישי יד' באדר, משום חילול שבת "שמא ילך אצל בקי ללמוד, ויעביר את המגילה מרשות לרשות או ד' אמות ברה"ר".

  נמצא, שכדי למנוע חילול שבת, יש כח ביד חכמים לשנות יום קריאת מגילה. וכידוע, במסכת מגילה (יד, א), אחת הדיעות היא: "קריאתא זו הלילא". קריאת המגילה נחשבת כהלל.

  אם כן, כשם שניתן להקדים את קריאת המגילה, כך אפשר להקדים אמירת הלל בברכה, ליום ד' באייר, שגם בו התרחשו ניסים והוא חלק בלתי נפרד מתהליך הקמת מדינת ישראל.

• ביום חמישי, יום העצמאות ד' אייר, מותר ומצוה להתגלח (וגם להסתפר) לקראת יום העצמאות (כשם שבעל ברית מותר לו להסתפר ולהתגלח לקראת הברית, כך לפחות, כאשר רואים אנו עין בעין את בריתו של הקב"ה עמנו, בהגיענו לבנין העם, התורה והארץ).

• מותר להסתפר ביום רביעי ג' באייר, משעת פלג המנחה, שעה 18:00.

• ביום רביעי בתפילת מנחה אין אומרים תחנון, וכן ביום חמישי, בשחרית ומנחה, וכן ביום שישי, ה' באייר, בשחרית.

• היתר הגילוח הוא גם ביום  העצמאות, יום חמישי ד' אייר, ואף ביום שישי ה' באייר.

ל"ג בעומר- יום חמישי י"ח אייר

• השנה חל ל"ג בעומר ביום חמישי, י"ח אייר.
  

• מנהג אשכנזים להתגלח ביום חמישי בבוקר.
  אולם, בשעת הצורך, כגון, חתן המתחתן בליל ל"ג בעומר, אור ליום חמישי, אחרי צאת הכוכבים, מותר לו להסתפר ולהתגלח כבר ביום רביעי, מהצהריים.
  בני המשפחה הקרובים, יתגלחו ביום רביעי, מפלג המנחה (בערך 18:00).

• בכל שנה מנהג ספרדים להסתפר ולהתגלח רק ביום שישי, ל"ד בעומר, מהבוקר.

  
  

יהי רצון שנזכה לתחיית רוחו של ר' עקיבא,
השועלים אשר יצאו מבית קדש הקדשים ינוסו,
ואור חדש יאיר על ציון!