הלכות תשעת הימים תשפ"ג

מהלכות תשעת הימים תשפ"ג

תשעת הימים

משנכנס אב ממעטים בשמחה.
כלומר, מיום שלישי בלילה, אור ליום רביעי א' מנחם אב, הננו נכנסים ל"תשעת הימים".

• השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים.
  כמו כן, שתילת דשא, פרחים, וכן דשא סינטטי, להרווחה, אסורים. בכל שנה - נטיעת עצי פרי, בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. אולם השנה, שנת שמיטה, ועבודת הקרקע אסורה. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.
  
  
• משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להימנע מקניות שאינן מחויבות.
  מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם (הפוסקים כותבים שאין מברכים שהחיינו על נעלים חדשות).
  
  

• זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.
  
  

תספורת וכביסה

• ספרדים נוהגים לאסור תספורת, כביסה וגיהוץ, בשבוע שחל ט' באב להיות בו.
  כלומר: מיום ראשון, ה' מנחם אב.
  לכן, מותר לספרדים להסתפר, להתגלח, לכבס ולגהץ, עד יום שישי, ג' מנחם אב.
  
  
• אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח כבר מי"ז בתמוז.
  
  

• גזיזת ציפורניים, יש מחמירים ואוסרים. אולם, גם לדעתם, האיסור הוא רק בשבוע שחל בו.
  
  
• כביסה וגיהוץ, מנהג אשכנזים להימנע משנכנס אב, מליל ראש חודש, אור ליום רביעי א' אב.
  
  
• מי שיש לו רק בגד אחד לשבת, או שכל בגדיו התלכלכו, מותר לו לכבס ביום שישי, ג' אב, ובלבד שיכבס רק את הבגד הדרוש לו לשבת.
  
  
• כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס.
  מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הריצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.
  
  
• כביסת בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצוות, מותרת, הואיל ואין שמחה בכביסתם.
  
  
• בגדים שאם לא יכבסו אותם עלולים להעלות עובש או לקבל ריח רע, גם לאשכנזים מותר לכבס, מפני שהם כ"דבר האבד", ודי בו כדי להתיר איסור התלוי במנהג.
  הדינים הללו אמורים הן בבגדי חול והן בבגדי שבת, ובכל סוגי הבגדים.
  
  

רחיצה

• עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים).
  אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.
  
• ביום שישי שהוא ג' מנחם אב, מותר לרחוץ פניו ורגליו במים חמים, אבל את כל גופו מותר במים פושרים, כדלקמן.
• הספרדים הנזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו, השנה מותרים ברחיצה כרגיל עד יום שישי ג' מנחם אב.
• הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.
  בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.
  
• השנה, שתשעה באב חל ביום חמישי, מותר לרחוץ כרגיל ביום שישי י' באב מהבוקר, משום כבוד השבת.

בשר ויין

נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב עד יום שישי י' באב.

אשכנזים רשאים לאכול בשר ולשתות יין, כבר מיום שישי בחצות היום.
הבדלה במוצ"ש, פרשת דברים, אפשר לכתחילה לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל ישתה.

מוסיקה, תפירה, סריגה וכדו'

• מוסיקה
  הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה.
  למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג).
  בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם) ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.
  שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.
  הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכדו'.
  
  
• שידוכין
  למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.
  
  
• סריגה ותפירה
  נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.
  
  
• טיולים
  אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה.
  מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.
  
  

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!