הלכות חנוכה תשפ"ד – חיילים ומגוייסים במלחמת "חרבות ברזל"

חייל רווק – אשכנזי

1. אם נמצא במבנה שהוא בית, אוכל וישן שם, ידליק במקום המצאו.
2. אם נמצא בשטח, ללא בית, ואחד ממשפחתו נמצא בביתם, ידליק אחד מבני הבית, בבית, והחייל יצא בהדלקתו. [דווקא אחד מבני הבית. אבל שכן, לא יכול להכנס לביתם ולהדליק כי אינו מוציאו ידי חובה.]
3. חייל שאינו מדליק, אם הדליקו עליו בביתו – במשפחתו, יצא ידי חובה, וגם אם רואה
נרות, לא יברך. אולם אם הוא בשטח, ואין בביתו מי שמדליק עליו, כאשר רואה נרות
חנוכה, ביום הראשון יברך שתי ברכות: שעשה ניסים, ושהחיינו.
בימים הבאים, יברך רק שעשה ניסים.
אם לא בירך שהחיינו, יברך באחד מהלילות הבאים.

חייל רווק – ספרדי

1. אם משפחתו או חלק ממשפחתו נמצאים בביתם, ומדליקים, החייל יוצא בהדלקתם, ואינו
צריך להדליק. גם אם רואה נרות, אינו מברך שעשה ניסים ]ולא שהחיינו, ביום הראשון[.
2. גם אם משפחתו אינה נמצאת בביתם, למשל, תושבי הדרום והצפון שנעקרו מביתם
מחשש לפגיעה, המקום בו בם משוכנים, מלון או דירה, זה נחשב כביתם, ואם אחד מבני
הבית מדליק בבית זה, יוצא החייל ידי חובתו.
3. אם משפחת החייל מתארחת אצל משפחה אחרת, שאז בעל הבית, המארח, מדליק,
ומוציא את בני המשפחה, ע"י השתתפות עימו בפרוטה, החייל אינו יוצא בהדלקה זו.
לכן: אם לחייל יש בית בו הוא נמצא, ידליק בברכה במקומו.
אם נמצא בשטח, ללא בית, אינו מדליק. אם רואה נרות חנוכה, יברך שעשה ניסים ]וביום
הראשון גם שהחיינו].

חייל נשוי: ספרדי - אשכנזי

1. אם אשתו נמצאת בביתם, תדליק היא בברכה בביתם, ובעלה יוצא ידי חובה. גם אם רואה נרות חנוכה, לא יברך שעשה ניסים [ולא שהחיינו ביום הראשון]. כך גם אם אחד מבניו מדליק בביתו, יוצא ידי חובה.
2. אם אשתו נמצאת אצל הוריה, היא יוצאת בהדלקה של בעל הבית, או למנהג אשכנזים,
מדליקה בעצמה. מכל מקום, בעלה אינו יוצא בהדלקה זו, מאחר שזה אינו ביתו.
לכן, אם יש לו דירה, מקום מגורים בו יכול להדליק, ידליק ויברך. אם נמצא בשטח, לא ידליק. אם רואה נרות חנוכה, יברך שעשה ניסים [וביום הראשון גם שהחיינו].

לחיילינו היקרים, שלוחה ברכה, לגרש את החשך מהעולם, להאיר את אור ישראל
וישועתו, ולשוב איש איש לביתו עטור בעטרת נצחון!

חג חנוכה מבורך ושמח!