התחדשות

שאלה

שלום הרב,
אנו נשואים קרוב לשני עשורי שנים. בתקופה האחרונה לפעמים אני מרגיש כאילו אין לי ענין באשתי. אני נשאר במקום עבודתי מעבר למה שנדרש, כי איני מרגיש צורך לחזור הביתה. אני רוצה לציין שאין לנו מריבות אלא ממש חוסר ענין. אשתי מרגישה בכך אבל אני מתחמק כי איני יודע מה לומר לה. הענין צץ אצלי בהקשר לסוכות, שאני רגיל לישון לבד בסוכה, וכבר כעת אני מרגיש שיהיה לי כיף להיות קצת לבד. זה מטריד אותי.

תשובה

אדם חייב להתחדש מידי פעם. גם הקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". חיים אפורים ללא התחדשות הם מקור לזיקנה, בלות, כמו מקום עם קורי עכביש הנטוים בשטח שאין בו התחדשות. חגי תשרי אותם עברנו, ראש השנה ויום הכיפורים, הם היחידים בלוח העברי החלים עם מועד הלבנה, בראש חודש שהוא ראש השנה, וביום הכיפורים. פסח וסוכות נחגגים באמצע החודש, בט"ו ניסן ובט"ו תשרי, כאשר ההתחדשות בסיומה. (שבועות אינו מתועד בתורה בתאריך, מפני שהוא נקבע לפי ספירת העומר ואין לו תאריך מסוים).

גם כאשר טבלנו תפוח בדבש הוספנו בקשה: "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". מפני שכאמור, ללא התחדשות יש קמילה ונבילה.

עשרים שנות נישואין עלולים לגרום להרגשה מעין זו, של חוסר התחדשות, וכתוצאה עזה, צניחה כלפי מטה של ההתענינות איש באשתו. אבל זוהי דרך לא נכונה. כדי להתחדש צריך לעמול, והעמל חייב להיות משותף, לך ולאשתך. העובדה שהינך מנסה להתחמק מלרדת לשורש הענין, אינה תורמת לכם, אלא רק מגבירה את הריחוק והניכור. אתה בתפקידך כבעל, ראש משפחה, הנך חייב לקחת על עצמך משימה זו של התחדשות. נכון, שדוקא אצל האישה אנו רואים יותר את הצורך והביצוע של התחדשות. אם תחשוב כמה פעמים ביום או בשבוע הנך מחליף בגדים, וכמה פעמים אשתך מחליפה, תראה בודאות שהיא "מתחדשת" יותר פעמים ממך. כמובן גם בתחום הביולוגי, גבר אינו מתחדש ואישה מתחדשת. אבל, כאמור, האחריות על התהליך מוטלת עליך. אני חייב לשבח אותך על כך ששמת לב למצב, והנך פונה בשאלה. יכולת להפנות את כל החיצים לעבר אשתך, ולטעון שהיא "משעממת" וכד'. העובדה שהצלחת להגדיר לעצמך את מצבכם, היא נקודת זכות שלך, ובסיס להמשך ההתקדמות.

למעשה: פתח את הנשוא בפני אשתך, אבל שים לב למה שאתה חושב ואומר. בשום פנים אל תפנה כלפיה אצבע מאשימה, ותעלה טענה שהיא הבעיה, מפני שהיא אינה מתחדשת וממילא כאילו "משעממת" אותך. קו המחשבה והדיבור שלך צריך להיות הפוך: עבר עלי משהוא, שכתוצאה מזה חדלתי להתענין בדברים שתמיד ענינו אותי. לכן אני פותח בפנייך, אשתי היקרה, נושא זה, כדי שיחד נחתור לשינוי ונחדש ימינו כקדם. אני משוכנע שהצגת הדברים באופן זה, תמריץ את אשתך לחשוב על פתרונות, שבסופו של דבר יביאו להתחדשות גדולה בחיי המשפחה שלכם. חג הסוכות שאתה דואג ממנו וחושש שיעצים את הפירוד ביניכם, יהפוך לחג של סוכת שלום, ואהבה ואחוה וריעות, גם אחרי עשרים שנות נישואין.