בחירת ישיבה ואולפנה

שאלה

שלום הרב,
בני עומד בפני בחינות קבלה לישיבה תיכונית, והוא מאוד "נעול" על ישיבה מסוימת, שנחשבת יוקרתית. אני חוששת לתגובתו במידה ולא יתקבל, ולא רוצה שהציפיות שלו יהיו גבוהות מדי שכן הוא לא תלמיד מצטיין. מה עלי לעשות?

תשובה

עונת רישום הנערים לישיבות תיכוניות או נערות לאולפנות אמורה להיות זמן של שמחה. הנה גדלים הנערים והנערות הללו ומגיעים כבר לפרק בו הם צועדים את צעדיהם הראשונים כגדולים, המשתחררים מהשפעה כמעט מוחלטת של ההורים. כך הם מכינים לעצמם את העתיד, מגלים כיוונים ונטיות שלא הכירו קודם לכן ויוצקים יסודות לזמנים בהם יעמדו ברשות עצמם. לעיתים, במקום להיות זמן של שמחה, הופך מועד זה לסיוט לנערים ולהוריהם. ברור שכל הורה חפץ שבנו ובתו ילמדו במקום הטוב ביותר. בעל רמת הלימוד הגבוהה, רמה רוחנית גבוהה. ברור שיש גם נטיות שונות בין הישיבות התיכוניות והאולפנות.

שלושה נושאים מרכזיים עומדים על הפרק. הראשון: דרך ארץ אשר קדמה לתורה. מידות טובות, תכונות נפש כמו צניעות, ענוה, עזרה לזולת וכד'. השני: לימוד עיוני ומעשי במקצועות התורה והקודש ובמקצועות החול. השלישי: השתלבות חברתית, יצירת קשרים, הסתגלות לחיי חברה, מתוך התחשבות בזולת, תשומת לב לצרכי החבר ולא רק לצרכים הפרטיים שלי.

ודאי שבכל מוסד לימודי נמצאים המרכיבים הללו, אך בווריאציות שונות. בכל מקום ההדגשים אחרים. והנה, אנו ההורים, ונערינו ונערותינו, ודאי צובאים על דלתות אותו מקום מחנך בו נראה שנוכל לקבל את המיטב, אך באופן טבעי, ודאי יש עוד נערים ונערות הפונים לאותה ישיבה תיכונית או אולפנא. לצד המאמצים שנעשה כדי שבננו יתקבל למוסד הנכסף, אנו חייבים לחשוב גם בשיקול דעת. הרי לא נוכל לצפות מישיבות תיכוניות ואולפנות, שתמיד יקבלו את כל המעוניינים להרשם. לכל מקום יש את המגבלות של כמות ואיכות. אם כן, חייבים לחשוב בכיוונים נוספים.

עצה טובה, לזכור את המשל של המגיד מדובנא, על נסיך חובב ציד שיצא למסע, ובדרכו גילה קיר עץ בו מסומנות מטרות, ובכולם, תקועים חיצים במרכז המטרה. כאשר התעניין לדעת מי הקלע המוכשר המצליח לפגוע תמיד בול במטרה, הציגו לפניו בחור כפרי פשוט. לשאלתו, היכן למד את מקצוע הקליעה, השיב הבחור שהוא עושה הפוך מכולם: בדרך כלל משרטטים מטרות ואח"כ יורים חץ. לפעמים פוגעים ולפעמים מחטיאים. אך הוא נוהג קודם לירות את החץ ואח"כ לשרטט סביבו את המטרה. כך שהוא פוגע תמיד במרכז המטרה.

נער או נערה המסמנים לעצמם מראש מטרה וחפצים לדבוק דווקא במטרה זו, עלולים להתאכזב. לכן, כהורים, אתם חייבים לעודד אותם לעשות מאמץ כדי להתקבל למקום בו ליבם חפץ, אך גם לומר להם, שיש עוד ישיבות תיכוניות טובות. ואם מסיבה כלשהיא לא יתקבל לישיבה זו, תמיד תהיה ישיבה אשר תקבל אותו בזרועות פתוחות. ואף זה הוא בכלל "סיעתא דשמיא". אם למרות מאמצים, נער קיבל תשובה שלילית, משמעות הדבר שהקב"ה מכווין אותו ללמוד במקום אחר, מפני שדוקא שם יוכל להוציא את כוחותיו הטובים מן הכח אל הפועל.