empty label

הרב אליקים לבנון

בישולים לשבת

הרב אליקים לבנון

למה אישתי לא מוכנה לבשל?

שאלה

שלום הרב,
יש לי הרגשה לא טובה כלפי אשתי, מפני שבשנתיים האחרונות כמעט תמיד אני מכין את כל השבת. סה"כ אנחנו נשואים חמש שנים, אף פעם היא לא היתה השפית הטובה ביותר. אבל זה תהליך הולך ויורד. וממש לא היתה ברירה ואני התחלתי לבשל. יש לי שתי בעיות. מחד, זה יוצר הרגשה לא טובה אצלי. ובנוסף, עד מאה ועשרים אני אבשל לשבת?

תשובה

מאחר ואתה שואל שאלה, גם לי יש שאלה אליך: כמה זמן לדעתך דרוש שאשה תדע לבשל טוב, להכין שבת וכד'. אולי שלוש שנות התמחות לתואר ראשון, או אפילו עוד כמה שנים לתואר שני?! אני מקווה שאתה מקבל את שאלתי ברוח טובה, מפני שהיא נועדה לעורר אותך למחשבה. הרי אין מדובר כאן על הוצאת תואר "שף", כדי להכין סעודות מגוונות לאלפי אנשים. מדובר בסה"כ בבישול של מס' תבשילים לשבת. האם כך אתה מעריך את אשתך, כבעלת "שתי ידיים שמאליות", שאיננה מסוגלת, במהלך חמש שנות נישואין, ללמוד להכין שבת? בטוחני שלא זה המצב אצלכם. לכן, צריך לחפש מה הסיבה לכך, שהמצב הלך והדרדר, עד כדי כך שאתה נאלץ לבשל. אם היית שמח מכך, לא הייתי כותב שאתה נאלץ, אבל מדבריך משמע שזהו עול כבד עליך. אם כן, נחפש יחדיו את הסיבה.

דבר ברור הוא שלכל אחד מבני הזוג יש תפקידים מוגדרים, הבעל בעיקר "שר החוץ" והאשה, "שרת הפנים". המטבח זה עמוד התווך של הבית. כמו ש"צבא צועד על קיבתו", גם בית, מתנהל הרבה סביב המאכלים הטעימים. ומי מכין אותם? ודאי – אמא! עקרת הבית, יש לה ממלכה, והמטבח הוא אחד ממרכזי ממלכת האשה.

יש נשים שאמא שלהן דאגה ללמד אותן את מלאכת הבית, וכאשר הן נישאות, קל להן לנהל את הבית. יש נשים שאמא לא דאגה לעתידן, והן אינן מרימות בקלות את הטיפול בבית. מה תפקידו של בעל לעשות, כאשר הוא מבחין שאשתו איננה "שפית" כפי שכתבת. אם אין לו אמון בה, והוא סבור שאין לה את היכולת ללמוד ולהשתפר, הוא נוטל אחריות על הבישולים, או לפחות על הבישול לשבת. כאשר האשה מבחינה שבעלה נכנס לנעליה , ודאי שהבטחון העצמי שלה בכוחותיה מתערער, אם בעלה אינו נותן בה אמון, ודאי שהיא תתקשה לתת אמון בעצמה. וכך המצב מידרדר והולך, עד שהבעל נאלץ לבשל לשבת.

מה אם כן הדרך הנכונה?

בראשונה, לתת אמון באשתך, שגם בלא שנות לימוד באקדמיה, היא יכולה להיות מבשלת, שכולם "ילקקו את האצבעות" מבישוליה. ואח"כ, להעלות את נושא הבישול לשבת בשיחה ביניכם, שיחה נעימה, בה תיקח על עצמך אחריות על הדרדרות המצב, ותאמר לה, שהכל מפני שלא השכלת לתת בה אמון. כבעל תשובה אמיתי, אמור לה שבאמת, הנך בוטח בכוחותיה, ובתהליך מדורג, בתחילה תעסקו שניכם בבישול, (סתם חוויה משפחתית וזמן איכות...) ולאט לאט היא תיטול על עצמה את האחריות. כאשר אתה תשכיל להסתלק מהאחריות, היא תיכנס בחלל שיווצר.

ועצה אחרונה: את בנותיכם, דאגו להכין לחיי נישואים בריאים!

מומלצים