ליל הסדר אצל ההורים

שאלה

שלום כבוד הרב,

כל ערב פסח יש בביתנו מתח גדול בגלל השאלה היכן נהיה בליל הסדר. ההורים של בעלי לוחצים שנבוא אליהם. יש להם דירה קטנה ואנו, עם חמישה ילדים מרגישים ממש לא נעים. הצענו להם לבוא אלינו, יש לנו דירה מאד קרובה להציע להם. כך שיהיה להם שקט ונוח, אבל הם מסרבים. הם הודיעו לנו שאם לא נבוא הם יהיו לבד בסדר. בנוסף, בסדר אצלם קשה לשוחח עם הילדים, כי הם "תופסים את כל הבמה". יש עצה?

תשובה

אפתח דוקא בסיפא, היכולת לקיים מצוות והגדת לבנך, שהיא הסיפור ביציאת מצרים. ליבו של ליל הסדר היא מצוות חינוך הילדים לזכור את הניסים שנעשו לאבותינו במצרים, וגם הניסים הנעשים לנו כיום, דבר יום ביומו, שגם בהם אנו ממשיכים את סיפור יציאת מצרים. ליל הסדר שזור במעשים שאנו מצווים לעשותם, "כדי שישאלו התינוקות". אכילת הכרפס, הטיבול, עקירת השולחן או כיסוי המצות, מזיגת כוס שניה וכמובן האפיקומן, כל אלו תקנות או מנהגים הגורמים לילדים להיות קשובים למהלך סיפור יציאת מצרים. מנהג "גניבת"  האפיקומן, בא להבטיח שהילדים יישארו ערניים ממש עד סוף הסעודה. לכן, יש להתאמץ מאד לקיים בשמחה מצוה חביבה זו.

גם אם תהיו אצל הסבא והסבתא, וכלשונך הם "תופסים את כל הבמה", דברי עם בעלך על כך שאתם תיצרו עם הילדים כעין "בועה" סביב שולחן ליל הסדר, ולמשך מספר דקות אתם מרוכזים בילדיכם, מתנתקים מהסבא והסבתא. גם אם הם פונים אליכם, תשובתכם היא: סבא, עוד רגע, וכך אתם ממשיכים במצוות היום. לאחר כמה דקות כאלה, אתם יוצאים מהבועה וחוזרים לשולחן עם כולם. אפשר לחזור על תרגיל זה מספר פעמים במשך ליל הסדר. אין בכך פגיעה בכבוד ההורים מפני שגם הם מקבלים מכם את תשומת הלב שהם דורשים.

ולשאלה, היכן לערוך את הסדר. תהליך פשוט וברור הוא, שראשיתו כזוג צעיר, עם ילד אחד או שניים, והמשכו הולך ופושט צורה ולובש צורה חדשה. זוג צעיר ברור לו וברור להורים שהוא אינו עושה את ליל הסדר לבדו. עם השנים, כאשר משפחה גדילה, מגיע רגע בו ברור לכולם שהמשפחה עושה סדר בביתה, והסבא והסבתא מוצאים פתרון, כזה או אחר. לא נכון לעצור את התקדמות המשפחה ולשעבד הכל לטובתם של סבא וסבתא. הם יקרים וחשובים לנו, אך אסור לנו לשלם מחיר מופרז ולא אמיתי, כדי למלא רצונם.

השאלה הנשאלת היא, אימתי מגיע אותו שלב בו משתנה הכיוון, מחגיגה אצל ההורים לעריכה של סדר משפחתי, כשההורים הם המוזמנים לחגוג עם ילדיהם.

דבר זה משתנה ממשפחה למשפחה, לפי התהלכות המשפחה וההורים. ובעלך הוא הבן הביולוגי של הסבא והסבתא, למרות שאת הכלה ודאי כמו ביתם, אבל בכל זאת יש הבדל קל ולכן, הוא צריך להכריע בנושא. הפיגו את המתח בביתכם על ידי שיחה, בה תתמקדו בשאלה, האם אכן הגיע הרגע לעבור משלב המתארחים לשלב המארחים, או שמא, עוד שנה אחת תתארחו, מתוך החלטה שבשנה הבאה תעשו את המעבר. כך יהיה לכם ולהורים זמן הכנה ראוי. ודאי הוא, שאת ההחלטה אתם צריכים לקבל כבר עתה, גם אם הביצוע ידחה בשנה.