בין אדם לחברו - כרטיס כניסה ליום הכיפורים - דרשת שבת שובה

"עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". כשיש לאדם עניין לא פתור מול החבר שלו - לא רק זה בעייתי אלא גם העוונות שבין אדם למקום לא נמחלות. רק כשהנפגע ירוצה ע"י הפוגע - גם הקב"ה יתרצה וימחל על שאר העוונות. ה"בין אדם למקום" וה"בין אדם לחברו" תלויים זה בזה. כשיש בעיה מול החברה - יש בעיה גם מול רבש"ע. וכן להפך, אדם שרצוי ואהוב על סובביו - בידוע שהוא רצוי גם למעלה. "לעשות הטוב והישר" - כשאתה עושה את ה"ישר", מה שראוי וצודק על פי הדין, שים לב שאתה עושה גם את ה"טוב", שאתה פועל לכיוון מטרה שמתאימה לרצון ה'. אדם שמוחל ומתרצה בקלות - ככה גם יתנהגו איתו בבית דין של מעלה. וחלילה גם ההפך. פגיעה בחבר היא דבר רע, וכמו שאם נכניס את היד לאש אנחנו נקבל כוויה ולא משנה כמה המטרה שלנו הייתה טובה, ככה אסור לפגוע בחבר גם למען מטרה טובה או כי אנחנו חושבים שזה יעזור לו.